הספרייה של ארגון קוריץ

כתביהם של אנשי קוריץ לדורותיהם

ספרים, עבודות מחקר וסמינריונים שנכתבו ע"י אנשי קהילת קוריץ ובהקשר לעיירה קוריץ

חנה אריון - חותמו של מקום

חנה אריון - חותמו של מקום

אלבום תמונות וטקסט שעיקרו מכתבים מתורגמים מיידיש שרובם נשלחו מפולין וארה"ב לא"י בין השנים 1926-1937 ואשר כותביהם נספו בשואה. למכתבים נוספה סקירה על יהודי פולין, על העיירה קוריץ ועל היידיש ותרבותה.

קוריץ - פרקי יידיש מתורגמים לעברית

קוריץ - פרקי יידיש מתורגמים לעברית

ספר  זה  המוגש  לכם  הינו  תרגום  לעברית  של  הכתבות  והרשימות שנכתבו  ופורסמו בשפת יידיש  בספר קוריץ אשר יצא  לאור על-ידי ארגוננו בשנת  1959.

ספר קוריץ

ספר קוריץ

ספר הזיכרון לקהילת קוריץ שעלה עליה הכורת.

העורך - אליעזר לאוני
חברי המערכת - נח דגוני, משה סמולר, שרגא זבדי ופנינה יורש-גלזר
העיירה היהודית, טיפוסיה והחיים בה - יהודית לוי-ליניק

העיירה היהודית, טיפוסיה והחיים בה - יהודית לוי-ליניק

העיירה היהודית, טיפוסיה והחיים בה. על פי ספורים מתוך 'ספר קוריץ' - ספר הזכרון לקהילה שעלה עליה הכורת
עבודה סמינריונית בקורס: בין אגדת עם לאגדת סופר - פרופ' חיה בר יצחק – 
מגישה: יהודית לוי, אוניברסיטת חיפה - החוג לספרות עברית והשוואתית תואר MA - שנה"ל תשע"ג
עבודת חקר - אייזיק חיימעניס - גילי אדן

עבודת חקר - אייזיק חיימעניס - גילי אדן

אייזיק חיימעניס - האיש ופועלו. 
מגישה - גילי אדן, אפריל 2006
פרוייקט - חוקרים צעירים - תחום מורשת תשס"ו
שמחה כהנא - הסיפור שלי

שמחה כהנא - הסיפור שלי

סיפור חייו של שמחה כהנא אשר נולד בקוריץ
מוכרחה להישאר בחיים - סיפורה של שיינדל

מוכרחה להישאר בחיים - סיפורה של שיינדל

שיינדל חיימניעס היתה בת שתים עשרה כשמצאה את עצמה לבד בעולם. עד שפרצה המלחמה היא היתה ילדה מאושרת ונטולת דאגות, בת זקונים במשפחה אמידה, ולה אימא, אבא, אח ואחות, בית יפה, קהילה יהודית חמה ומחבקת. כשהגרמנים נכנסו בשערי העיירה קוריץ נגמרה חיש מהר ילדותה.
קוריץ בין שתי מלחמות העולם - בלנרו נחמה

קוריץ בין שתי מלחמות העולם - בלנרו נחמה

אוניברסיטת בן גוריון שבנגב
הפקולטה למדעי הרוח והחברה
המחלקה להיסטוריה של עם ישראל
הוגש כחלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך למדעי הרוח והחברה"
זכרונות של שריד - יעקב וינשלבוים

זכרונות של שריד - יעקב וינשלבוים

לילדי ולמשפחתי,
מה הביאני לכתיבת זכרונות אלה?
בני הצעיר מרכדי (מוטי) התעניין לדעת על החיים במזרח אירופה היות וגם בבית הספר בקשו המורים לכתוב חיבור.
בקשתי מבני סליחה כי ראיתי שהחומר שלפני רב, ולא קל לתארו. אולם, הבטחתי לבני לספר לו הכל ולהעלות את כל העבר בכתב. לכן, קיימתי את הבטחתי וכאן מתחיל הסיפור. אני מאושר שאני יכול וזוכר לכתוב על חיי מלפני חמישים שנה. 
דצמבר 1977 סיימתי לכתוב את זכרונותי בהנאה רבה. בליבי הנני מרגיש לספר עוד התרחשויות מעניינות אשר בתחילת כתיבתי חשבתים ללא חשובים ומעניינים ואותם אני מעלה בהמדורה הנוכחית.
אוגוסט 1983
גילדנמאן משה - חורבן קארעץ, פאריז, 1949

גילדנמאן משה - חורבן קארעץ, פאריז, 1949

משה גילדנמן דיאדיא מישא
ארץ לידה: רוסיה
עיר לידה: קורץ
עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, בספטמבר 1939, היה תושב העיירה קוריץ (KORETS) שבווהלין. בעל בית חרושת מלט, יו"ר אירגון בעלי המלאכה ופעיל בקהילה היהודית המקומית בשטחי כלכלה, סעד ותרבות. עם כיבוש העיירה על ידי הגרמנים ביוני 1941, נכלא בגיטו וגם פה המשיך בפעילות ציבורית. ב-21 במאי 1942 ערכו הגרמנים אקציה וכאלפיים יהודים, ביניהם אשתו ובתו של משה, הוצאו להורג. גילדנמן אירגן בגיטו קבוצת צעירים וימים ספורים לפני חיסול הגיטו, ב- 23 בספטמבר 1942 ברח מהגיטו עם קבוצתו, ובתוכם גם בנו שמחה, כשכלי הנשק היחידי שלהם הוא אקדח אחד וחמישה כדורים. כדי לחמש את אנשי הקבוצה הוא ואנשיו התקיפו ממארב קבוצת שוטרים ולקחו מהם שלל שישה רובים, שני אקדחים ומספר רימוני-יד. עם חימוש כזה משה הרשה לעצמו להתקיף תחנות משטרה קטנות באיזור, לקח משם את כלי הנשק וכך העשיר עוד יותר את ארסנל הנשק של הקבוצה. הוא צייד בנשק זה יהודים, גם הם מנמלטי הגיטאות, שפגש בדרכו וביחד הם הקימו בסיס פרטיזני ביערות הסמוכים למסילת הברזל סארני - רוקיטנה (SARNY - ROKITNO) ופתחו בפעולות מלחמה נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה האוקראינים. 
הזכרונות הלא כרונולוגיים - ליאון צימרמן

הזכרונות הלא כרונולוגיים - ליאון צימרמן

זכרונותיו של ליאון צימרמן אשר איבד את משפחתו בשואה