יוצרים

יוצאי קוריץ

אריון חנה

אריון חנה

סופרת
גילדנמן משה

גילדנמן משה

סופר ומשורר

משה גילדנמן (המכונה דיאדיא מישה או "הדוד מישה"), (באוקראינית:Гільденман, Моше; נולד ב-10 באוקטובר 1898 - 1958), היה מהנדס וסופר יהודי מקורץ. במהלך מלחמת העולם השנייה לחם במחתרות פרטיזניות שונות ופיקד על הפלוגה היהודית הפרטיזנית שנקראה "הדוד מישה". גילדנמן שרד את המלחמה ופרסם חמישה ספרים.[1]


סמולר משה

סמולר משה

סופר
שציגל אהרן

שציגל אהרן

משורר
אוזירנסקי דוד

אוזירנסקי דוד

פסל, צייר
גורבן מנחם

גורבן מנחם

משורר
זפרן נחום

זפרן נחום

משורר
טור זיוה

טור זיוה

אריגה
פינקלמן שמואל

פינקלמן שמואל

משורר
א.ש שקאלניקאוו

א.ש שקאלניקאוו

מיצירותיהם של יוצאי קוריץ
מאיר גילמן

מאיר גילמן

מיצירותיהם של יוצאי קוריץ
ברגל חיים

ברגל חיים

חיים ברגל

חיים ברגל (הגדל)

חיים ברגל נולד ב-1922 בעיירה קוריץ (פולין, כיום אוקראינה).

בשנות מלחמת העולם הראשונה ברח מהגיטו והצטרף ליחידה הפרטיזנית המפורסמת של קובפאק. עם סיום המלחמה נדד ממחנות הפליטים לארץ ישראל, הוגלה למחנות ההסגר בקפריסין. 

מ-1947 חבר שער הגולן. לחם במלחמת העצמאות. 

חיים - צייר ואמן, תרם רבות לאיכות החיים בקיבוץ ונוף המקום בפסיפסים ואריחי בטון בחזיתות בתי-ילדים, מבני ציבור ובמיוחד בחזית חדר-האוכל. 

לאורך עשרות שנים עיצב את החגים, תפאורות הבמה וקישוט הסביבה. במקביל השתלם בציור באקדמיה לאומנות "בצלאל" בירושלים על מילגה של משרד החינוך והתרבות, ערך סיורי לימודים במרכזי אמנות באירופה. 14 תערוכות יחיד שלו הוצגו במיטב המוזיאונים בארץ עוד בחייו, ועוד 6 שנים לאחר מותו. עבודות רישום ושמן שלו נירכשו לאוספים של מוזיאון ישראל בירושלים, מוזיאון ת"א, מוזיאון חיפה, מוזיאון הרצליה, מוזיאון "יד-ושם" ועוד מוזיאונים וגלריות רבים. חיים זכה בפרסים ובהכרה בקרב חוג האמנים בני דורו - אך לא זכה בחייו להכרה הארצית לה היה ראוי. 

נפטר לאחר מחלה קשה בשנת 1985 והוא בן 63. 

 

דגוני נח

דגוני נח

סופר
פודגיצקי אנה

פודגיצקי אנה

סופרת

פתח דבר

אני כאן, לאחר שעברתי את השואה ולגמרי במקרה נשארתי בחיים. עד היום אני חייבת להתמודד עם התוצאות הנוראות של החורבן הטוטאלי שהביאו עלינו הגרמנים. מדובר במכה ועוד מכה אחת, ללא סוף,

מגיל צעיר הצטיינתי בזיכרון פנומנלי. בבית-הספר ילדים רבים קינאו בי, שהכול בא לי בקלות בעזרת זיכרוני יוצא הדופן; אבל הכיבוש הגרמני הפך את הכישרון הזה לקללה, כי אינני מסוגלת להשתחרר מן הזיכרונות הנוראים; הזיכרון מתנקם בי ומתעלל בי בעצמה רבה. לסבל אין רחמנות. תמיד מופיעות לנגד עיני תמונות מזעזעות שלא נותנות לי מנוח ביום ובלילה.

לא נעים להודות שלפעמים אני מצטערת שנשארתי בחיים. אני שואלת את עצמי, האם כדאי היה להיאבק כל-כך קשה למען חיים עלובים מלאי סבל ודמעות? אבל באותם ימים שחורים, כאשר המוות היה חלק בלתי נפרד מאִתנו, חשבתי אחרת. משום מה היה לי חשוב להוכיח לגרמנים ולעוזריהם שאי-אפשר להרוג את כל היהודים ושאין פשע מושלם, כי יש עדים!

הרבה שנים עברו מאז, ועדיין לא הצלחתי להירגע. אי-אפשר לברוח מחורבן גדול כזה. הרי לא מדובר בחיילים שנפלו בשדה הקרב, עם נשק ביד, בזמן מילוי תפקיד או בעקבות תאונה קטלנית שנגרמה בשל טעות אנוש. את אחיותי ואת אחִי הרגו כשהיו תינוקות וילדים קטנים, שלא הבינו במה מאשימים אותם. כל חטאם היה שנולדו יהודים.

תמוז אייל

תמוז אייל

בן של ישראל זבדי ונכד של שרגא זבדי.
משורר
ברמן זלטקה

ברמן זלטקה

סופרת
וינשלבוים יעקב (יאשה)

וינשלבוים יעקב (יאשה)

סופר
חילף אריה

חילף אריה

סופר
סגל פנחס

סגל פנחס

סופר
רבינוביץ יצחק

רבינוביץ יצחק

ציור
ראס ליד וואס

ראס ליד וואס

מיצירותיהם של יוצאי קוריץ
ספרו של משה סמולר

ספרו של משה סמולר "בשוך הסערה"

ספרו של משה סמולר  "בשוך הסערה"
ספר הזיכרון לקהילת יהודי "קוריץ"
קישור